פסק-דין בתיק ע"פ 1177/07

1.         בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא תאופיק כתילי) הרשיע את המערער על סמך הודאתו בכתב אישום מתוקן (בת.פ. 1946/05) בעבירות של פריצה לרכב, עבירה לפי סעיף 413 ו' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"), חבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין וידיעות כוזבות, עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין.

            לפי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 19.6.04 פרץ המערער לרכבו של המתלונן בכוונה לבצע גניבה, בכך שנכנס לרכב תוך פתיחת הדלת, פירק רדיו דיסק שהיה מותקן ברכב וגנבו ותוך כדי כך גרם נזק לרכב, בכך שפרק את לוח הבקרה של המזגן. בהמשך לאמור, בתאריך 21.6.04 בתחנת המשטרה בעפולה בזמן חקירתו של המערער, מסר המערער ידיעה כוזבת לפיה פרצו לרכבו וגנבו ממנו את מכשיר הפלאפון שבבעלותו, וזאת ביודעו, כי הדבר אינו אמת.

2.         שירות המבחן סבר בתסקירו מיום 23.4.07, כי הטלת עונש מותנה מרתיע בנוסף לפיצוי למתלונן עשויים להוות ענישה אפקטיבית ומרתיעה במקרה זה.

3.         לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, החליט בית משפט קמא לדחות את המלצת שירות המבחן ולגזור למערער מאסר לתקופה של 18 חודשים מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, קנס בסך 10,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ש"ח.

4.         המערער מלין בפנינו על חומרת העונש שהושת עליו. לטענתו, בית משפט קמא החמיר עמו, תוך שהוא נמנע מלתת משקל ראוי לכל אלה: המלצת שירות המבחן להסתפק במאסר מותנה ופיצוי למתלונן, נסיבותיו האישיות המיוחדות, טענתו, שהוא לא היה היוזם של המעשה, עברו שאינו מכביד כלל, שכן לחובתו הרשעה אחת בלבד (שבל"ר מיום 27.3.99), העובדה שמעולם לא נשפט לעונש מאסר, כך ששליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח תפגע בשיקומו, לא כל שכן, כאשר הוא קיבל אחריות על מעשיו, הודה במיוחס לו והביע צער על שארע.

5.         בטיעוניו בפנינו צמצם ב"כ המערער את הערעור אך ורק לרכיב המאסר בפועל.

6.         יצויין, כי בגזר דינו של בית משפט קמא נפלה טעות סופר, שכן בית משפט קמא ציין בגזר הדין, שהוא גוזר למערער 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל, אך סמוך לאחר מכן, הוגשה בקשה לתיקון גזר דין ובית משפט קמא נעתר לבקשה וקבע כי תקופת המאסר בפועל הינה 6 חודשים. מכאן ברי, כי בית משפט קמא לא שקל אפשרות ריצוי העונש על ידי המערער בעבודות שירות.

מבלי לקבוע עמדה אודות פסק הדין שיינתן במסגרת הערעור, הורינו ביום 18.9.07 לממונה על עבודות השירות להמציא חוות דעת אודות המערער.

7.         הדיונים בפנינו נדחו פעם אחר פעם עקב מצב בריאותו של המערער, שנפצע ברגלו ולא התייצב לדיונים ואף לא התייצב בפני הממונה על עבודות השירות. בשלב מסוים הודיע ב"כ המערער, כי המערער עבר ניתוח ברגלו ורגלו הושמה בגבס; בעקבות כך, הורינו לממונה להמציא חוות דעת עדכנית אודות המערער לאחר זימונו אך לא לפני תחילת חודש אפריל שנה זו.

8.         משניתנה חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 8.4.08, נמצא המערער כבלתי מתאים לביצוע עבודות שירות, לאחר שנבדק על ידי רופא שב"ס, שמצא שאינו כשיר לריצוי מאסר בעבודות שירות.

9.         ב"כ המערער חזר בפנינו על הטיעונים שנטענו בהודעת הערעור בהדגישו, כי המערער היה נכון ומעוניין לבצע עבודות שירות אך הדבר נבצר ממנו בשל מצב בריאותו לאחר שנפגע בתאונה ונגרמה לו נכות ברגלו והוא עובר שיקום פיזיוטרפי ואינו מסוגל לעבוד. לטענת ב"כ המערער בנסיבות אלה, משהופנה המערער לממונה על עבודות שירות ונמצא בלתי כשיר בשל מצבו הבריאותי, הסתפקו בתי המשפט בענישה שאינה כוללת מאסר בפועל. 

מנגד, מבקשת ב"כ המשיבה לדחות את הערעור, בעיקר בשל חומרת מעשיו של המערער.

10.        בית משפט קמא, לאחר ששקל את טיעוני הצדדים ועמד על נסיבות ביצוע העבירות ועל חומרתן, הגיע לתוצאה שלא ניתן לומר, כי היא חורגת ממתחם הענישה הסביר או הראוי בנסיבות העניין. 

            יחד עם זאת, משלא נשקלה אפשרות ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות על ידי בית משפט קמא, הורינו על הפניית המערער לממונה על עבודות השירות לבחינת אפשרות זו; דא עקא, בשל תאונה שעבר המערער, מצא רופא שב"ס, שאין הוא כשיר לריצוי מאסר בעבודות שירות.

11.        משסברנו, כי אין די בתיעוד הרפואי שהוגש לעיוננו על ידי ב"כ המערער, דחינו את מתן פסק הדין והורינו למערער להמציא חומר רפואי עדכוני ומפורט אודות מצבו. 

12.        מהתיעוד הרפואי שצורף להודעתו של ב"כ המערער מיום 27.5.08 עולה התמונה שלהלן:

            בתאריך 1.9.07 נפל המערער ונחתך בעקב שמאל צד אחורי, נבדק במיון והחתך נתפר; בהמשך אובחן המערער כסובל מקרע בגיד אכילס. ביום 7.12.07 עבר המערער ניתוח לתיקון הקרע בגיד; בוצעה תפירה של הגיד והארכה של שריר הגיד; המערער שוחרר ביום 12.12.07 עם המלצה להליכה ללא דריכה בעזרת הליכון, בהמשך גבס לאורך הרגל, גבס רגיל וטיפולי פיזיוטרפיה. בבדיקתו האחרונה מיום 19.5.08 צויין, כי הנ"ל נזקק עדיין להליכה עם תמיכה/מקל ועדיין ישנה נפיחות בהליכה ובדריכה ממושכת.

            בהחלטתנו מיום 17.6.08, ולאחר שעיינו בתעוד הרופאי שהוגש לעיוננו, ראינו לנכון להפנות את המערער שוב לממונה על עבודות שירות על מנת שיבחן אפשרות שילוב המערער בעבודה התואמת את מגבלותיו הרפואיות. הממונה על עבודות השירות שב בחוות דעתו מיום 1.7.08 וציין, כי המערער התייצב שוב לבדיקה רפואית ונמצא שוב כי לא כשיר לריצוי מאסר בעבודות שירות.

13.        יוצא, כי המערער נפגע בתאונת דרכים מיום 1.9.07, ואף שחלפו מאז למעלה מ- 10 חודשים, הוא עדיין בלתי כשיר לבצע עבודות שירות.